פרסומי המרכז
כיצד מתמודדת תעשיית הספנות עם שינויי האקלים?
אביב מור
עבודה זו סוקרת את שינויי האקלים והשפעתם על הספנות הגלובלית, תקני זיהום האוויר שהולכים ומחמירים, הפתרונות הקיימים שבהם עושה שימוש הקהילה הימית, פתרונות עתידיים פוטנציאליים, ואת דרכי ההתמודדות עם כל אלה.
...
האם סין תפלוש לטייוואן על מנת להתאחד?
בני בן ארי
בשנים האחרונות חוזר ומצהיר נשיא סין שי ג'ינפינג ש"האיחוד מחדש בין סין וטייוואן חייב להתממש", ומוסיף שהאיחוד חיוני מאוד לסין היות והוא יחזק את המצב הפוליטי של סין, ימשיך את התרבות המשותפת, ייצב את זהותה הכלכלית והמשכיות האומה הסינית ויחזיר את סין לגדולתה לאחר "מאה שנות השפלה"....
הנווטים הערבים באוקיינוס ההודי
אריה רונה
מונוגרפיה זו סוקרת ומרחיבה את הידע פעילותם של הנווטים הערבים באוקיינוס ההודי במאות ה־15 וה־16 טרם השתלטותם של הנווטים הפורטוגזים על הסחר באזור זה....
הסדרה האסטרטגית 2022
סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, חוקרי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם....
חשיבותם של המשגה ומינוח נכונים בתפיסת ההפעלה של זרוע הים
שאול חורב
דצמבר 2022.
המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.
המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים", גיליון 38 – עוצמה ימית, מרכז דדו. דצמבר 2022
לטקסט המלא...
שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום - קושרת חזית ועורף
אהוד גונן
דצמבר 2022
מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.
המאמר פורסם במגזין 'חברה, צבא וביטחון לאומי' גיליון 4, הוצאת מערכות, צה"ל. דצמבר 2022....
חיל הים המצרי לקראת ובמהלך מלחמת ששת הימים: כגודל הציפיה כך גודל האכזבה
שלמה גואטה
15 ספטמבר 2022
עיקר עוצמתו של חיל הים המצרי נבנתה בין השנים 1956–1967, תוך התבססות על הצטיידות מסיבית בכלי שיט ואמצעי לחימה (אמל"ח) ימי מתוצרת סובייטית. הראייה המצרית של בניין הכוח באותן שנים לא התייחסה רק לאיום הייחוס הישראלי, אלא גם לאיום פוטנציאלי מצד ציי המערב. תבוסת הצבא המצרי במלחמת יוני 1967 ("נכסה") הנחילה השפלה, מפח נפש ואכזבה להנהגה המצרית ולכלל זרועות הצבא במצרים, כמובן לרבות חיל הים המצרי שלא מימש את הפוטנציאל והעוצמה העדיפה שהייתה לו, באותה עת, מול חיל הים הישראלי....
150 שנה לתעלת סואץ – האינטרסים והמעורבות הסינית סביב התעלה
אהוד גונן
25 אוגוסט 2022
היחסים בין סין ומצרים מאז 2011 ניזונים מההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות בשתי המדינות. מצרים שלאחר עליית הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי לשלטון בשנת 2013 מחפשת מנועי צמיחה ותעסוקה לאומיים כדי להתמודד עם אתגרים עצומים בתחום הכלכלה והחברה. תעלת סואץ והפעילות הענפה סביב התעלה הכוללת מלבד מעבר אוניות גם שירותים לוגיסטיים, תעשייה וייצור וכן השקעות גדולות בתשתיות – אלו סומנו על ידי א־סיסי כמנועים שכאלו. מנגד, יוזמת החגורה והדרך של סין עוסקת בפיתוח תחומים אלו בדיוק של לוגיסטיקה ותשתיות ולפיכך הסינרגיה בין מדיניות מצרים וסין בכלל ובפעילות הקשורה לתעלת סואץ בפרט היא גדולה ובעלת פוטנציאל פיתוח לשני הצדדים....
סקירת הכלכלה הכחולה בישראל – מצב קיים והזדמנויות
אהוד גונן
07 יולי 2022
מעבר לבילוי של קיץ בחוף הים, הציבור הרחב אינו ער לפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום במרחבי הים. גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל הפנו בפעם הראשונה את תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל אל מרחבי הים ואל הפוטנציאל שבו וגרמו למקבלי ההחלטות להביט באופן שונה אל הים, לא רק כגבול אותו יש לאבטח כי אם כאל מרחב עצום הגדול משטחה היבשתי של ישראל המגלם בתוכו הבטחה לעתיד. ניתן להגיד כי הציבור בישראל ומקבלי ההחלטות לקו עם השנים 'בעיוורון למרחב הימי', עיוורון ממנו אנו מתפכחים בעשור האחרון....
סיכום דיון מומחים בנושא המערכה הימית בין רוסיה לאוקראינה
חברי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית
16 יוני 2022
ב־14 ביוני 2022 קיים מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית דיון מומחים (דרך זום) בנושא לקחים מן המערכה הימית בין רוסיה לאוקראינה. המפגש נפתח במספר סקירות מטעם מומחי המרכז ולאחר מכן התקיים דיון פתוח. להלן סיכום של עיקרי הדברים....
מה באמת קורה בין טייוואן וסין?
בני בן ארי
16 יוני 2022
המאמר מנתח את מערכות היחסים בין סין, טייוואן וארצות הברית מאז שנת 1949, בעיקר לאור התחזקות תביעת סין בשנים האחרונות לאיחוד והאיום בפלישה לטייוואן וכן את המצב לאחר הצהרת הנשיא ביידן במאי 2022....
פרשנות קוראן וחדית' כתעמולה אנטי־סעודית במסגרת מפעלו ההגותי של השיח' כמאל אל־חידרי
אבי טל
14 יוני 2022
במאמר זה יוצג היבט נוסף להתגוששות המתרחשת בשנים האחרונות בין שתי אומות אלה – מתקפת תעמולה מצד השֵיחְ' כַּמַאל אלְ־חַיְדַרִי, איש דת שיעי ממוצא עיראקי הפועל באיראן, אשר משתמש בפרשנות קוראן וחדית' (מסורת המיוחסת לנביא מוחמד) ככלי פוליטי לניגוח בית המלוכה הסעודי, וזאת על מנת לקעקע את הלגיטימציה של משטר זה בקרב העולם הערבי (שאותו הוא מתיימר להוביל לדברי אלְ־חַיְדַרִי). מתקבל הרושם כי אלְ־חַיְדַרִי פועל כסוכן מטעם האיראנים בזירה התקשורתית־אינטלקטואלית במסגרת מדיניותם להפעלת שלוחים (proxies) כדי לממש את שאיפותיהם הגאופוליטיות במזרח־התיכון....
מלחמת רוסיה-אוקראינה - הלחימה במרחב הימי
מארק שיפטון
6 במארס 2022
השליטה הנוכחית של הצי הרוסי במרחב הימי של הים השחור מאפשרת לצבא רוסיה לבצע מגוון של פעולות התקפיות התורמות למהלך היבשתי כמו הנחתה של כוחות אמפיביים וביצוע התקפות עומק כנגד מטרות יבשתיות מן הים באמצעות טילי שיוט. המטרה של מסמך זה היא לבצע סקירה של הפעולות המרכזיות שהתרחשו במרחב הימי מאז תחילת הלחימה ואת מאזן הכוחות העדכני בין הצי הרוסי לצי האוקראיני....
_thumbnail.png)
הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2021/22
המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, משפט, אנרגייה וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי....
האם האסטרטגיה של ארצות הברית מול ההתעצמות הצבאית הימית של סין נכונה?
בני בן ארי
נראה שסין מתייחסת ליריבות עם ארצות הברית כתחרות כלכלית על מנת להשיג את היכולות לפיתוח התעשיות ואספקת מזון לאוכלוסייתה העצומה. ארצות הברית לעומתה רואה כנראה ביריבות איום גאו־פוליטי על ההגמוניה בעיקר באזור האינדו–פסיפי ובעולם בכלל.
...
ריאיון עם פריק (אלוף ימי) אחמד ח'אלד מפקד חיל הים המצרי היוצא
יצחק ורדי ושלמה גואטה
חיל הים המצרי חוגג מדי שנה, מאז שנת 1967, את יום הצי בתאריך 21 באוקטובר, לרגל האירוע של הטבעת המשחתת הישראלית אח"י אילת צפונית מזרחית לנמל פורט סעיד, בשעות אחר הצוהריים של ה־21 באוקטובר 1967. כמדי שנה נוהגים מפקדי חיל הים המצרי להתראיין לרגל יום זה. הפעם היה זה הריאיון האחרון של פריק (אלוף ימי) אחמד ח'אלד חסן סעיד, שסיים את תפקידו בתור מפקד חיל הים, ב־14 בדצמבר 2021 לאחר חמש שנים בתפקיד.
...
הסדרה האסטרטגית 2021
סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, חוקרי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם...
זיהום רעש במרחב התת־ימי - ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית והקשר לביטחון ימי
בעשורים האחרונים, זיהום רעש אנטרופוגני (מעשה אדם) מהווה אחד ממקורות הזיהום המשמעותיים ביותר במרחב הימי. מחקרים רבים מצביעים על כך שזיהום זה מוביל לפגיעה קשה במערכת האקולוגית הימית; מערכת זו היא המערכת האקולוגית הגדולה ביותר בכדור הארץ ומכילה מאות אלפי מינים שונים של בעלי חיים, והיא בעלת חשיבות רבה למין האנושי הן בהיבטי סביבה כמו ייצור חמצן והן בהיבטי תזונה ותעסוקה. מאמר זה עוסק בהשפעה של זיהום רעש במרחב התת־ימי על המערכת האקולוגית הימית ועל מישור הביטחון הימי....
חופש השיט הישראלי – החופש לסחור
בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות של כלי שיט הקשורים לישראל באזור הים הערבי. על פי פרסומים בתקשורת הדבר בא כתגובה איראנית להתקפות על מכליות איראניות שבוצעו בים האדום ובים התיכון, לכאורה על ידי ישראל. האם תקיפת כלי שיט הקשור לישראל היא פגיעה 'בחופש השיט הישראלי' והאם תקיפות אלו הן סכנה אסטרטגית למשק המדינה?...
"יצא המרצע מן השק" – גאואסטרטגיה וגאופוליטיקה בים סין הדרומי
קרוב לוודאי שסין חיכתה בקוצר רוח לתוצאות הבחירות לנשיאות בארצות הברית בנובמבר 2020, ובחירתו של ביידן הביאה לאנחת רווחה כלשהיא בצמרת המפלגה הקומוניסטית הסינית. אבל לשווא. מאז תחילת כהונתו של ביידן עברה כמעט שנה, תקופה בה היו לפחות שלושה אירועים משמעותיים המצביעים על הצפוי ביחסי ארצות הברית והמערב עם סין: מפגש נציגים בכירים משתי המדינות, ארצות הברית וסין, באנקורג' (Anchorage) באלסקה במרץ 2021י; מפגשי ה־G7 בקורנוול (Cornwall) אנגלייה; מפגש מדינות נאט"ו בבריסל; מפגש עם מנהיגי האיחוד האירופי ביוני 2021. באירועים הללו נקטה ארצות הברית בעמדה מאוד קשוחה כלפי סין בהקשר לזכויות האזרח, כלכלה ופעילות סין בנושאי סחר ובניית תשתיות ענק במדינות שונות ברחבי העולם. מנהיגי נאט"ו, לפי דרישת ארצות הברית, הכריזו ש"סין מציבה אתגר לסדר העולמי" והגדילה קנצלרית גרמניה שאמרה "סין היא יריבה במובנים רבים ובעלת ברי...
יחסי ישראל–תורכיה: ים של הזדמנויות
יחסיהן של תורכיה וישראל ידועים בתהפוכות רבות לאורך השנים. בעשור האחרון, חרף אינטרסים משותפים מובהקים וניסיונות כנים להפשרת היחסים עלו שוב יחסי שתי המדינות על שרטון והגיעו לסף עימות ימי. בשנה האחרונה מנסה תורכיה להתקרב מחדש לכל מדינות האזור, ביניהן ישראל. ניתן וכדאי לנצל שעת רצון זו להפיכת הים מזירת עימות למרחב של הזדמנויות שיוכל לקרב בין שתי המדינות, או לכל הפחות לעקוף את הנושאים שבמחלוקת....
יוזמות סיוע איראניות למשבר הדלק בלבנון הן סיכון אסטרטגי לישראל
יוזמת מנהיג החזבאללה לקרוא לחברות אנרגייה איראניות להתחיל בחיפושים באזור הימי של לבנון טומנת בחובה מספר אתגרים לישראל. ראשית, היא מבססת את השפעתה של איראן על לבנון באמצעות חזבאללה ומקדמת את המגמה של הפיכתה למדינת חסות איראנית. שנית, היא משמשת אמתלה לאיראן לשלוח ספינות לאזור כדי להצדיק נוכחות ותנועה של אוניות איראניות במשימות של פיקוח ובקרה שנועדו בעיקר לנטר את פעילות ישראל ולהגביל את תנועתה הימית. יכולתה של ישראל להגיב לתנועה איראנית תחת משפט הים מוגבלת מאוד מבלי שהם יבצעו פעולה צבאית, ולכן מדובר באסטרטגיה בעייתית לישראל שנוקט חזבאללה....
פתרון טכנולוגי לאגירה, פינוי וייצוא של הקונדנסט המופק משדות הגז הימיים של ישראל
נושאי הליבה של תעשיית האנרגייה מורכבים ומושפעים מתפיסת עולם ערכי, רגשי ואידאולוגי. מטרת המאמר להציג היבטים של פתרון טכנולוגי, משפטי וכלכלי להצבת מצוף לפריקה ושינוע למטרת ייצוא של הקונדנסט בים משדות ההפקה של הגז הימי של ישראל....
 in the Red Sea_thumbnail.jpg)
"מים כלכליים" (EEZ) במרחב הים האדום
עד עתה שימש הים האדום נתיב ימי ראשי שדרכו עוברת האנרגייה. כיום המקורות להפקת אנרגייה הם מן הים עצמו. שינוי זה צפוי לגרום לשינוי כולל בהגדרת אגן הים האדום וחשיבותו. מחד גיסא הוא עשוי לטמון בחובו זרעים של הבטחה גדולה ושגשוג עבור כל מדינות האגן, ומאידך גיסא עלול להיות מקור לסכסוכים ולמאבקי כוח, במיוחד על רקע המאבק המתחולל במלוא עוזו בין מעצמות העל והמעצמות האזוריות על ההגמוניה באזור....
_thumbnail.jpg)
הים התיכון באסטרטגיה הימית הרוסית
בימים הראשונים של יוני 2013 ביקר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במרכז השליטה של הכוחות המזויינים של רוסיה. תוך כדי ביקור הוא אמר, כי הים התיכון הוא מרחב בעל חשיבות אסטרטגית עבור רוסיה וחידוש נוכחות הקבע של הצי הרוסי שם אינו צחצוח חרבות, אלא פעילות הקשורה להבטחת הביטחון הלאומי של המדינה. באותם ימים הודיע הרמטכ"ל הרוסי ולרי גרסימוב, כי השייטת האופרטיבית הרוסית בים התיכון התחילה למלא את משימותיה....
הרחבת פעילות חברת קצא"א – ולקחי מבצע "שומרי החומות"
בינואר 2021 בעקבות הסכמי אברהם, חתמה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) על מזכר הבנות עם חברת מד־רד לנדברידג, חברה בבעלות משותפת ישראלית–אמירתית, לייבוא נפט מאיחוד האמירויות ושינוען במיכליות מהמפרץ הפרסי למסוף הדלק באילת. מהמסוף באילת יוזרמו הדלקים לאשקלון, בדרכם ללקוחות שונים באגן הים התיכון. כפי הנראה, טרם חתימת הסכם ההבנות לא נבחנו משמעויותיו השונות של הסכם זה בתחום המדיני, הביטחוני, הכלכלי והסביבתי, כפי שראוי היה להיעשות בתהליך קבלת החלטות של נושא רגיש מסוג זה....
שינוי עמדת לבנון במחלוקת על הגבול הימי עם ישראל באוקטובר 2020 – בחינה ביקורתית
במהלך חודש אוקטובר 2020 התקיימו חמישה מפגשים בין צוותים ישראלים ללבנונים בבסיס האו"ם בנאקורה (Naqoura). במסגרת השיחות הבלתי ישרות, בתיווך ארצות הברית והאו"ם, נעשה ניסיון להגיע להסכם במחלוקת על מיקומו של הגבול הימי בין שתי המדינות. המשא ומתן נכשל ולא חודש לאחר המפגשים הללו. מתברר כי במהלך השיחות הציגה המשלחת הלבנונית עמדה חדשה הכוללת קווי גבול ואזור מחלוקת שונים מאלו שהיו מוכרים עד אז....
_thumbnail.jpg)
הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2020/21
המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, משפט, אנרגייה וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי....
זיהום מי הים – איך נמנע את האסון הבא
החל מיום רביעי 17 בפברואר 2021 נשטפו חופי ישראל בכמויות גדולות של זפת וזאת במהלך סערת חורף שפקדה את ישראל במשך שלושה ימים (16-18 פברואר 2021) . הזפת נשטפה מהים לאורך כל חופי ישראל מאשקלון בדרום ועד ראש הנקרה בצפון. ההערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי מדובר על שפך נפט בהיקף של עשרות עד מאות טונות נפט. 'אירוע זפת' זה, שהוא כפי הנראה זיהום הים החמור ביותר בישראל גרם לנזק סביבתי חמור שהיקפו המלא עוד לא ידוע ושייקח שנים רבות לתקנו ....
מערפל אופרטיבי לניצחון אסטרטגי קרב יוטלנד 1916
קרב יוטלנד, נושא עבודתו של ד"ר אריה רונה, היה הקרב הימי הגדול והעיקרי שנערך במלחמת העולם הראשונה בין הצי המלכותי הבריטי לבין הצי הקיסרי הגרמני. ההכנות לקרב הימי ש"עלה על במת ההיסטוריה" ב־31 למאי 1916 נערכו כבר כשני עשורים ל"פני הרמת המסך", והעלו את רמת הציפיות ביחס לקרב שצפוי היה להשאיר את רישומו העז על ההיסטוריה הימית....
נמלי הים – השערים לצמיחתה, לחוסנה הכלכלי ולמעמדה האזורי של מדינת ישראל
נמלי הים של מדינת ישראל משמשים כשער המסחרי העיקרי ודרכם עוברים הרוב המוחלט של מטעני הסחר הישראלי, סחר ההולך וגדל בעקביות עם השנים. השינויים בגודל האוניות ומטענן מחייבים התאמת הנמלים והרחבתם שיאפשרו טעינה ופריקה של אוניות אלה בנמלי ישראל השונים, ולא יאלצו את ישראל לקבל מטענים שנפרקו בנמלים אחרים באזור ושונעו אליה. חברת נמלי ישראל (חנ"י) קבעה לעצמה כיעד לשמור על מערכת נמלים מודרנית בישראל, מערכת שהיא חיונית ביותר לכלכלת ישראל....
סוף מעשה במחשבה תחילה – יבוא נפט מאיחוד האמירויות לאילת
הסכמי אברהם שנחתמו לאחרונה לכינון נורמליזציה ביחסים שבין ישראל למספר מדינות ערביות בתיווך ארצות הברית, איחוד האמירויות הערביות, בחריין וישראל, הם ללא ספק הישג מדיני שאי אפשר לא להפריז בחשיבותו. הסכמים אלו מזמנים לישראל הזדמנויות רבות בתחומי הביטחון, הכלכלה, מערכת ההשכלה הגבוהה ושמירת הסביבה. דווקא בגלל ההזדמנויות הרבות העומדות כיום לפתחה של ישראל, ראוי שממשלת ישראל ומשרדי הממשלה השונים יצרו מנגנון שייבחן כי היוזמות של הגופים הממשלתיים והפרטיים המעוניינים לפעול במסגרת הסכמים אלו, אינם גורמים למדינת ישראל נזק בתחום יחסי החוץ וביטחונה של ישראל. רק לאחרונה, למדה ישראל דרך המעורבות הגוברת של סין בכלכלת ישראל, כי ישנן פעילויות ופרויקטים שראוי היה לבחון אותם בראייה מדינית – ביטחונית רחבה יותר, טרם ההחלטה של משרד ממשלתי זה או אחר, או אחת הרשויות הפועלת מטעמו, להתקשר עם חברה סינית לרכישת חברות בי...
אח"י בת שבע
על הנחתת, שקיבלה את השם "בת שבע", ועל צוותה עברו במרוצת השנה הראשונה לפעילותה בחיל הים אירועים רבים, שהדרמטי בהם היה התפוצצות משאית שנשאה מוקשים שהוחזרו מפשיטת צה"ל בשדואן בלי שהשתמשו בהם. ההתפוצצות התרחשה ב־24 בינואר 1970 כאשר המשאית נחבטה בעת הירידה מהנחתת לחוף בנמל אילת, ומוקש שלא נוטרל התפוצץ. באסון נהרגו עשרים וארבעה חיילים ואזרחים עובדי צה"ל ועשרות אחרים נפצעו. כשבועיים לאחר מכן נפגעה הספינה מהתפוצצות מוקשים שהצמידו אליה אנשי צפרדע מצריים. לספינה נגרם נזק רב, אך בסופו של דבר היא תוקנה והוחזרה לשירות מלא בחיל הים....
בכלים העשויים מבד ועץ אל מול פלדה ותותחים: יחידות הקיאקים במלחמת העולם השנייה
מלחמת העולם השנייה, ככל עימות מתמשך, הביאה לפיתוחם של מערכות נשק וכלי לוחמה חדשניים לתקופתה, כאשר השיא היה פרויקט פיתוח פצצת האטום על ידי ארצות הברית ("פרויקט מנהטן"). אולם גם כלים קטנים יותר, פותחו לקראת ובמהלך המלחמה. כלי השיט הקטן ביותר בו השתמשו במלחמה היה הקיאק המתקפל, המורכב משלד עץ המכוסה בבד עמיד למים. השימוש בו החל מיוזמתם של מספר קצינים חובבי קיאקים מלפני המלחמה, שהכירו ביכולת ההסתננות השקטה של כלי השיט הפשוט. ניתן לומר כי באותה תקופה היה זה החמקן של הצי....
מודל ומתודולוגיה לאסטרטגיה ימית רבתי לישראל
במהלך העשור האחרון אנו עדים להתגברות העיסוק בנושאי מדיניות ואסטרטגיה ימית במדינות רבות בעולם. המניעים לכך הם תהליכים גלובליים המעצימים את חשיבות הים והאוקיינוסים כמרחב משותף בעל חשיבות אסטרטגית למדינות העולם בכל הקשור לסחר בינלאומי, כלכלה, אנרגיה ומעבר אנשים וסחורות מקצה העולם לקצהו האחר. לתהליכים אלו מצטרף השיפור הגדול שחל ביכולות הטכנולוגיות לאתר, לפתח ולנצל משאבי טבע הנמצאים בעומק הים ובקרקעית האדמה כולל באזורי נגישות שהיו קשים בעבר....
הגאוגרפיה של הים האדום
הים האדום ידוע ומפורסם במגוון הרחב של הסביבה הימית והחופית, בריבוי סוגי דגים ואוכלוסיית הים, בחשיבות של משאבי הטבע לפיתוח הכלכלה במדינות לחופיו ובהיותו נתיב ימי חיוני וראשון במעלה מאז פתיחת תעלת סואץ, בשנת 1869 , לקשרי סחר בין אירופה, ארה"ב מזרח אפריקה, אסיה והמזרח הרחוק. בשנים האחרונות עלתה מאוד חשיבותו של הים האדום בהיותו זירה למאבקי כוח ושליטה בין מדינות האזור ובין מעצמות עולמיות. וזאת בעיקר הודות למעמדו הגאו־אסטרטגי בזכות "נקודות המשנק" Chock Points( (, מיצר באב אל־מנדב בדרומו ומיצרי טיראן ומילאן בצפונו. בהיותו נתיב עיקרי בחשיבותו לתעבורה הימית לישראל, הן למפרץ אילת והן דרך תעלת סואץ לנמלי חיפה ואשדוד, יש לים האדום ולמדינות השוכנות לחופיו מעמד גאו־אסטרטגי חשוב ביותר למדינת ישראל. מאמר זה סוקר בעיקר את המאפיינים הגאוגרפיים של הים המשפיעים על הגאו־אסטרטגיה של המדינות השוכנות לחופיו....
השלכות פיתוח והפקה חד-צדדיים של מאגרי נפט וגז חוצי גבולות
במאגר "ישי-אפרודיטה", שהוא מאגר גז טבעי חוצה גבולות בין ישראל לקפריסין, מתבצעות מזה זמן פעולות המספקות אינדיקציות חזקות לכך שפיתוח חד-צדדי עלול להתרחש בקרוב מהצד הקפריסאי, ללא תיאום עם ישראל. נכון להיום נראה כי לא מתקיימים מגעים בין שתי המדינות על-מנת להגיע להסכמות בדבר פיתוח משותף של המאגר וכי ישראל מעלימה עין ממאמציה החד-צדדיים של קפריסין. ייתכן כי לדבר ישנם מניעים פוליטיים, ביטחוניים וכלכליים לאור המתיחות הגוברת בין מדינות האזור – בייחוד בין טורקיה....
_thumbnail.jpg)
טורקיה-סקרים גאו-פיסיים ימיים של Reis Oruc וספינות מחקר אחרות במזרח הים תיכון
הגניזה הקהירית היא אוסף של מאות אלפי מסמכים שהצטברו מהמאה ה־9 לסה"נ ועד לעת החדשה בחדר גניזה הצמוד לבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט. המאמר יתמקד במסמכי התקופה הקלסית של הגניזה, כלומר במאות ה־10 וה־11. מן הסתם, עניינם של רוב מסמכי הגניזה בתקופה זו הוא חשבונות מסחריים ו"שאלות ותשובות" מאלכסנדריה, דמייטה, רוסטה וממקומות רבים במעלה הנילוס, אזורים שבהם ישבו יהודים מאז התקופה ההלניסטית והרומית. חומר רב, מעל שמונים אחוזים מכלל המסמכים העוסקים במסחר, מתייחס לשני מרכזי הסחר הגדולים סיציליה ותוניסיה....
ספנות בכתבי הגניזה הקהירית
הגניזה הקהירית היא אוסף של מאות אלפי מסמכים שהצטברו מהמאה ה־9 לסה"נ ועד לעת החדשה בחדר גניזה הצמוד לבית הכנסת בן עזרא בפוסטאט. המאמר יתמקד במסמכי התקופה הקלסית של הגניזה, כלומר במאות ה־10 וה־11. מן הסתם, עניינם של רוב מסמכי הגניזה בתקופה זו הוא חשבונות מסחריים ו"שאלות ותשובות" מאלכסנדריה, דמייטה, רוסטה וממקומות רבים במעלה הנילוס, אזורים שבהם ישבו יהודים מאז התקופה ההלניסטית והרומית. חומר רב, מעל שמונים אחוזים מכלל המסמכים העוסקים במסחר, מתייחס לשני מרכזי הסחר הגדולים סיציליה ותוניסיה....
שיתופי פעולה בינלאומיים בביטחון סייבר במגזר הימי
הפעילות במגזר הימי הגלובלי הינה חוצת גבולות ומאופיינת בקישוריות בינלאומית. אירועי ביטחון סייבר המתרחשים בתשתיות ימיות, דוגמת נמלי ים בעלי חשיבות בינלאומית, יכולים להשפיע על חלקים נרחבים בפעילות סחר ותעבורה ימית גלובלית. בדומה יכול להיווצר אפקט בינלאומי לאירועי ביטחון סייבר שיוביל לשיבוש פעילות באזורי מעבר ימיים מרכזיים המהווים נקודות משנק ( Maritime Strategic אפשרות לאפקט בינלאומי כתוצאה מאירוע 1 Chokepoints (דוגמת מיצרי סינגפור ומלאקה (SOMS.( סייבר יכולה להיווצר גם במקרים של חברות מטען ותעבורה בינלאומיות, בתשתיות טכנולוגיות גלובליות 2 המשמשות את המגזר הימי ועוד....
_thumbnail.jpg)
ארצות הברית הגדילה את מעורבותה בסכסוך המתנהל בים סין הדרומי
ב-13 יולי 2020 יצא מזכיר המדינה של ארצות הברית, מייק פומפאו, בהצהרה שכותרתה הייתה "עמדת ארצות הברית בנוגע לתביעות ימיות בים סין הדרומי". הצהרה זו משנה באופן מהותי, את עמדת ארה"ב בסכסוך המתמשך באזור זה מזה למעלה משבעים שנה וסביר שיביא גם לצעדים מעשיים בשטח. עד לפרסום הצהרה זו נקטה ארה"ב בעמדה ניטרלית בטענה שאינה מתערבת בסכסוכי ריבונות, אך פרסמה מפעם לפעם מחאות דיפלומטיות וביצעה במשך שנים, בתדירות משתנה, סיורים ימיים להפגנת חופש השיט (Freedom of Navigation), שנועדו להביע את הסתייגות ארצות הברית משינויים שנעשו על ידי סין בכל הקשור לתיחום אזור המים הריבוניים והכלכליים שלה באזור זה....
איום הסייבר על חזית הנמלים
המרחב הקיברנטי מוסיף מורכבות לאסטרטגיות הקיימות והשפעתו גוברת, עם השנים, בשיקולים הגיאו אסטרטגים, מדינתיים ובינלאומיים. בעשור האחרון התעשייה הימית (ענפי הספנות, נמלים וטרמינלים, גז ואנרגיה, וציים צבאיים) תלוי ה מאוד במערכות מחשוב ובקרה המתבססות על טכנולוגיות מידע, תפעול ובקרה משני סוגים עיקריים: טכנולוגיית מידע (IT Technology Information – )מערכות ניהול מידע, וטכנולוגיית תפעול.(OT – Technology Operation ) מערכות לניהול תפעול תשתיות וביצועים. אלה משתלבות זו בזו ודורשות מעורבות כזו או אחרת של הגורם האנושי. המרחב הקיברנטי הימי מאוים ע"י תרחישים שוניםהעלולים לפגוע בנמלים, באסדות קידוח והפקה בים, בכלי שייט, בתשתיות ימיות ועוד....
זירת התמודדות בין מעצמתית בים סין הדרומי תחת כנפי הקורונה
בעוד כל העולם מתמודד עם מגפת הקורונה (שמקורה בסין ולטענת נשיא ארה"ב ואחרים על סין לשאת באחריות להתפשטות המגיפה), הסכסוכים והעימותים בים סין הדרומי בין המדינות המעורבות, וביחוד בין סין וארצות הברית, נמשכים כרגיל ואף מתגברים לאחרונה להפגנות כוח המבוצעת כאילו לבדוק את המגבלות הצבאיות והמדיניות של הצדדים. הפעילות הסינית האגרסיבית בים סין הדרומי, וגם בגבול הודו-סין בהימלאיה ובהונג קונג גוררת תגובת "הפגנת השרירים" לצורכי הרתעה של ארה"ב הכוללת נוכחות ימית מוגברת, טיסות סיור וטיסות חופש טיס בלתי שגרתיות ופעילות צוללות ללא הגדרת מיקום אלא בציון האזור ה"אינדו-פסיפי". וכל זאת על מנת להפגין בנחישות מצד שני הצדדים שהיכולות המבצעיות לא נפגעו עקב מגפת הקורונה....
ראיון עם לואא' (אלוף) ימי מג'די נאצף
הקדמה לריאיון עם האלוף לשעבר בצי המצרי
מלחמת יום הכיפורים בז'רגון הישראלי (הידועה גם בכינויים בערבית: حرب تشرین, תעתיק: חַרְבּתִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְב אכתובר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן:"מלחמת רמדאן"), הניבה כמות רבה מאוד של מחקרים וכתבים הן מהצד הישראלי והן מהצדהערבי ובמיוחד מצרים שיזמה את המהלך.מבחינת החומר התיעודי הכתוב והנצפה (סרטים וסרטונים לרוב), לא נפקד מקומה גם שלהלחימה בזירה הימית. גם בתחום זה נכתבו: ספרים, מאמרים, מחקרים, בלוגים, ערכי וויקיפדיה,כמו גם הופקו סרטי תעודה רבים.אחד האתרים במצרים העוסק רבות בתיעוד מלחמת אוקטובר 73 , נושא את הכינוי: "קבוצתההיסטוריונים של 1973 ". הקבוצה נוסדה בשנת 2008 וכנראה האתר הועלה לאינטרנטבשנת 2013 , במלאות 40 שנים למלחמת אוקטובר, מלחמה הנחשבת בארץ הנילוס לניצחוןמפואר של צבא מצרים . העמותה כמו גם האתר האינטרנטי נוסדו על י...
השלכות קורונה על הצי הרוסי
התנהלות ציי העולם בצל משבר הקורונה חייבה התנהלות שונה מזו שבשגרה וכללה בעיקרה בידוד שנדרש לצוותים ופעולות חיטוי שונות. יישום מהלכים אלו זכה בצי האמריקאי לביטוי בעל הד קיצוני במיוחד. מפקד נושאת המטוסים 'רוזוולט' הודח משום שדרש בשלום מלחיו ותבע לבודדם בחוף עם גילוי הנגיף באונייה. כתוצאה מלחץ ציבורי בגין הדחה זו, נאלץ להתפטר מתפקידו שר הצי האמריקאי בעצמו. מקרה דומה אינו מוכר בצי הרוסי, וספק אם היינו מתוודעים להתרחשותו. עם זאת הצי הרוסי השכיל לגבש נהלי פעולה בעידן הנגיף, תוך אימוץ לקחים שנלמדו מעבר לים....
הצי האיראני-תאונת ירי של טיל ימי במפרץ עומאן
יעילותן הקטלנית של מערכות החמוש והנשק האיראניות, גבו להם הפעם, באופן פרדוכסלי, קורבנות דווקא משורות הצי האיראני עצמו. המדובר בתאונת ירי שהתרחשה ב-10 מאי 2020 ,במהלך תמרון ימי שהתקיים במפרץ עומאן – מזרחית למצרי הורמוז במרחב שבין ג'אסק לנמל שה-באהר. תמרון ימי זה שניתן לו הכינוי, "יום המפרץ הפרסי", חל השנה בעיצומה של מתיחות גואה בין איראן לבין ארצות הברית ובעיצומו של משבר הקורונה הנמשך גם באיראן במלוא חריפותו....
משבר הקורונה וסקטור הספנות – לקחים והמלצות לישראל
משבר הקורונה הוא משבר כלכלי ייחודי שנגרם עקב 'שוק' חיצוני הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. במרבית מדינות העולם נרשמו הפרעות ועיכובים ברמות שונות בתפקודה של השרשרת הלוגיסטית אולם ניתן לומר בהכללה כי השרשרת הלוגיסטית העולמית ובישראל הוכיחו עצמן כעמידות עד כה במשבר הנוכחי.....
התגברות נוכחות הציים הזרים במרחבי הים הערבי
במרוצת השנה האחרונה מאותרת התרחבות הולכת וגוברת בנוכחות הציים הזרים בים הערבי והאדום ובמרחב הימי שביניהם. מעצמות הזרות הן שמובילות התעצמות זו, בראשן ארה"ב, רוסיה ואף המעצמות האירופיות. מדינות נוספות משלבות מכוחן הימי לצד המעצמות, ופועלות באופן חלקי לצד מדינות האזור. אינטרסים מגוונים מהווים עניין למדינות השונות באזור, בראשם חשיבותו הגיאו-כלכלית. זאת לנוכח מקורות האנרגיה של דלק וגז המופקים באגן המפרץ הפרסי ובחופיו....
שימוש בצי ספינות Dhow במרחבי הים הערבי
בתאריך 9 לפברואר 2020 עצרו כוחות הצי האמריקאי שפעלו במרחב הימי שבין איראן לתימן ספינה אשר הבריחה אמצעי לחימה מתוצרת איראנית )איור 1 .)האמצעים נשלחו מטעם איראן לשימוש הכוחות הח'ות'ים, שהינם בעלי ברית למשטר האייאתולות. הח'ות'ים מובילים מזה 16 שנה התקוממות של כשליש 1 מתושבי תימן השיעים כנגד השלטון המרכזי הסוני במדינה ....
האזור האינדו-פסיפי אינו שקט כלל וכלל
לפני כעשור הופיע בתחום המדיני מונח חדש בשם אינדו-פסיפיק )Pacific-Indo )שהחליף את המונח אסיה-פסיפיק )Pacific-Asia )ששימש עד אז להגדרה ולתיאור האזור הגאו-אסטרטגי האסייתי על תחומי הכלכלה, הגאוגרפיה והיחסים הבינלאומיים הכלולים בו. האזור החדש כולל את האוקיינוס ההודי וחופיו במערב, כולל הים האדום והמפרץ הפרסי, ועד מזרחה ממרכז האוקיינוס השקט, עד חופי ארצות הברית, כולל מזרח ודרום-מזרח אסיה והחופים הצפוניים של אוסטרליה....