זוכי מלגות
פודקאסטים
שירותי מחקר בתחום הספנות
פרסומים אחרונים

הנווטים הערבים באוקיינוס ההודי
אריה רונה
מונוגרפיה זו סוקרת ומרחיבה את הידע פעילותם של הנווטים הערבים באוקיינוס ההודי במאות ה־15 וה־16 טרם השתלטותם של הנווטים הפורטוגזים על הסחר באזור זה....

הסדרה האסטרטגית 2022
סדרה זו מציגה לציבור הרחב מאמרי פרשנות וניתוח קצרים פרי־עטם של חוקרי קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה, חוקרי המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית ושל כותבים–אורחים בסוגיות אקטואליות הקשורות לתחום מחקרם....

חשיבותם של המשגה ומינוח נכונים בתפיסת ההפעלה של זרוע הים
שאול חורב
דצמבר 2022.
המשגה לא נכונה, המלווה באבחנה שגויה בכל הקשור לאופי הלוחמה הימית בת זמננו, היא עובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה בזרוע הים. הנושא בעייתי במיוחד נוכח הדיונים שהזרוע מקיימת מול המטה הכללי בכל הקשור לתיקוף תפקידיה, או לתפקידים חדשים אותם היא מעוניינת למלא. כדי להתמודד עם הבעיה נדרש להבין ולהפנים כי אופי הלוחמה הימית בתקופתנו השתנתה לבלי הכר, וכי גם תפקידי ציי המלחמה השתנו ביחס לתפקידם המסורתי. המאמר יפתח בהבהרת נושא ההמשגה, יסקור את השינויים באופי הלוחמה הימית בת זמננו ואת הביטוי ששינויים אלה מוצאים בתפקידי הציים ובאסטרטגיות הימיות שלהן, וכן יציג דוגמאות לבעיות ההמשגה בזרוע הים וימליץ כיצד להתמודד אתן.
המאמר פורסם בכתב העת "בין הקטבים", גיליון 38 – עוצמה ימית, מרכז דדו. דצמבר 2022
לטקסט המלא...

שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום - קושרת חזית ועורף
אהוד גונן
דצמבר 2022
מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.
המאמר פורסם במגזין 'חברה, צבא וביטחון לאומי' גיליון 4, הוצאת מערכות, צה"ל. דצמבר 2022....

חיל הים המצרי לקראת ובמהלך מלחמת ששת הימים: כגודל הציפיה כך גודל האכזבה
שלמה גואטה
15 ספטמבר 2022
עיקר עוצמתו של חיל הים המצרי נבנתה בין השנים 1956–1967, תוך התבססות על הצטיידות מסיבית בכלי שיט ואמצעי לחימה (אמל"ח) ימי מתוצרת סובייטית. הראייה המצרית של בניין הכוח באותן שנים לא התייחסה רק לאיום הייחוס הישראלי, אלא גם לאיום פוטנציאלי מצד ציי המערב. תבוסת הצבא המצרי במלחמת יוני 1967 ("נכסה") הנחילה השפלה, מפח נפש ואכזבה להנהגה המצרית ולכלל זרועות הצבא במצרים, כמובן לרבות חיל הים המצרי שלא מימש את הפוטנציאל והעוצמה העדיפה שהייתה לו, באותה עת, מול חיל הים הישראלי....