אהוד גונן
אהוד גונן הוא תלמיד לתואר שלישי בחוג ללימודי אסיה וחוקר במרכז חיפה למדיניות ואסטרטגיה ימית. תחומי המחקר של אהוד הינם כלכלה פוליטית בינלאומית, השקעות זרות ישירות (FDI) ומסחר בינלאומי תחת יוזמת דרך המשי הימית הסינית (BRI). אהוד בעל תואר מ.א. ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית ותואר ב.א בכלכלה ופסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה. עמית מחקר בכיר בבית הספר לממשל ולמדיניות ע"ש הרולד הרטוך, אוניברסיטת ת"א (2015). אהוד בוגר קורס צוערים של משרד הכלכלה ושירת כנספח מסחרי בשגרירות ישראל בסינגפור (2000-2004) ובאוסטרליה (2008-2012) וככלכלן הראשי של מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. פרסם שני ספרים: 'דצמבר' נובלה היסטורית על תקופת העלייה לישראל ממדינות חבר העמים, ו'ספר התה' על תרבות התה. אהוד עורך את הפרסום השנתי 'ההערכה אסטרטגית ימית לישראל' משנת 2016.
Ehud Gonen
Ehud Gonen is PhD candidate at the Department of Asian Studies at the University of Haifa and a Researcher at Haifa Maritime Policy and Strategy Research Center. Ehud's area of research is OFDI (Outgoing Foreign Direct Investment) from China into the Sea-Port sector under China Belt & Road Initiative (BRI) . Ehud held the position of Senior Fellow Researcher at the Harold Hartog School of Government & Policy, Tel Aviv University (2015–2016). He received an MA in International Relationship from the Hebrew University (2000) and a BA in Economics and Psychology from the University of Haifa (1996). Ehud served as a Diplomat (Israel Trade Commissioner) to Singapore (2000–2004) and to Australia (2008–2012) as well as the chief economist of the foreign trade administration, Israeli Ministry of Economy (2012–2016). Ehud wrote and published two books: 'The book of TEA' the only book in Hebrew on the rich history and beautiful culture surrounding TEA, and 'DECEMBER' a novel based on real events at the early 90’s in Israel and Eastern Europe. Ehud is the editor of 'Israel Annual Maritime Strategic Evaluation' since 2016.
פרסומים
_thumbnail.png)
שינויים טכנולוגיים משבשים בתחום הספנות והנמלים כהזדמנות לישראל
מאמר זה עוסק בהשלכות עבור ישראל של ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הספנות המסחרית והלוגיסטיקה הימית. התפתחויות אלו מגלמות בתוכן הזדמנויות עבור ישראל בשלושה מישורים: הזדמנות כלכלית: טכנולוגיות ספנות אוטונומיות כמנוע צמיחה ותעסוקה הן לאומי והן לאזור חיפה והצפון, הזדמנות אזורית: כלכלה כחולה כמצע לשיתוף פעולה אזורי במזרח הים התיכון וצפון הים האדום, והזדמנות אסטרטגית: טכנולוגיה ימית ככלי להתפכחות מהעיוורון הימי שבו שרויה ישראל, ככלי להגדלת העוצמה הרכה הישראלית המהווה מנוף להשפעה ישראלית אפשרית במערכת הבין־לאומית. נוסף לכך, טכנולוגיות ספנות ובעיקר 'ספנות אוטונומית' כזו הקשורה לסחר הבין־לאומי מאפשרת איסוף מידע והשפעה על שחקנים מעבר לתחום הספציפי של הספנות....
שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום - קושרת חזית ועורף
אהוד גונן
דצמבר 2022
מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.
המאמר פורסם במגזין 'חברה, צבא וביטחון לאומי' גיליון 4, הוצאת מערכות, צה"ל. דצמבר 2022....
150 שנה לתעלת סואץ – האינטרסים והמעורבות הסינית סביב התעלה
אהוד גונן
25 אוגוסט 2022
היחסים בין סין ומצרים מאז 2011 ניזונים מההתפתחויות הפוליטיות והכלכליות בשתי המדינות. מצרים שלאחר עליית הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי לשלטון בשנת 2013 מחפשת מנועי צמיחה ותעסוקה לאומיים כדי להתמודד עם אתגרים עצומים בתחום הכלכלה והחברה. תעלת סואץ והפעילות הענפה סביב התעלה הכוללת מלבד מעבר אוניות גם שירותים לוגיסטיים, תעשייה וייצור וכן השקעות גדולות בתשתיות – אלו סומנו על ידי א־סיסי כמנועים שכאלו. מנגד, יוזמת החגורה והדרך של סין עוסקת בפיתוח תחומים אלו בדיוק של לוגיסטיקה ותשתיות ולפיכך הסינרגיה בין מדיניות מצרים וסין בכלל ובפעילות הקשורה לתעלת סואץ בפרט היא גדולה ובעלת פוטנציאל פיתוח לשני הצדדים....
אירוע חסימת תעלת סואץ על ידי האונייה Given Ever משמעויות אזוריות ולישראל
ב־23 במארס 2021 נתקעה ספינת המכולות "אוור גיוון" )Given Ever )שעברה את תעלת סואץמדרום לצפון בגדת התעלה כעשרה ק"מ צפונית לנמל סואץ. בעקבות העלייה על גדת התעלהנחסמה תנועת האוניות בתעלה לשני הכיוונים למשך שישה ימים כמעט....
סקירת הכלכלה הכחולה בישראל – מצב קיים והזדמנויות
אהוד גונן
07 יולי 2022
מעבר לבילוי של קיץ בחוף הים, הציבור הרחב אינו ער לפוטנציאל הכלכלי והחברתי העצום הגלום במרחבי הים. גילויי הגז במים הכלכליים של ישראל הפנו בפעם הראשונה את תשומת הלב הציבורית והפוליטית בישראל אל מרחבי הים ואל הפוטנציאל שבו וגרמו למקבלי ההחלטות להביט באופן שונה אל הים, לא רק כגבול אותו יש לאבטח כי אם כאל מרחב עצום הגדול משטחה היבשתי של ישראל המגלם בתוכו הבטחה לעתיד. ניתן להגיד כי הציבור בישראל ומקבלי ההחלטות לקו עם השנים 'בעיוורון למרחב הימי', עיוורון ממנו אנו מתפכחים בעשור האחרון....
חופש השיט הישראלי – החופש לסחור
בחודשים האחרונים אירעו מספר תקיפות של כלי שיט הקשורים לישראל באזור הים הערבי. על פי פרסומים בתקשורת הדבר בא כתגובה איראנית להתקפות על מכליות איראניות שבוצעו בים האדום ובים התיכון, לכאורה על ידי ישראל. האם תקיפת כלי שיט הקשור לישראל היא פגיעה 'בחופש השיט הישראלי' והאם תקיפות אלו הן סכנה אסטרטגית למשק המדינה?...
_thumbnail.jpg)
הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2020/21
המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, משפט, אנרגייה וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי....
מסדרונות לוגיסטיים ונתיבי סחר בין האוקיינוס ההודי והים התיכון
בפרק זה סקירה של נתיבי הסחר המרכזיים (הן הנתיבים הקיימים והן המתוכננים) המחברים בין האוקיינוס ההודי לים התיכון. בפרק מתוארים הנתיבים היבשתיים העיקרים, נמלי הים הקשורים אליהם והאתגרים הפוליטיים והכלכליים הנלווים אליהם. המסקנה העיקרית היא כי במצב הפוליטי הקיים באזור הלבנט יש היתכנות גדולה יותר לפרויקטים המתבצעים בתוך גבולות מדינה אחת, וכי היתכנות של פרויקטים גדולים חוצי גבולות היא נמוכה יחסית. עם זאת, עליית איראן ככוח אזורי ורקימת ברית סונית־ישראלית כנגדה מגדילים את הסיכוי לפריצת נתיבים מאזור המפרץ הפרסי דרך ירדן לנמל חיפה....
סקירת החלטת הממשלה בנושא פיקוח על השקעות זרות נכנסות לישראל ברקע יוזמת החגורה והדרך של סין
ביום 30 באוקטובר 2019 קיבלה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הביטחוני) את החלטה מס' ב/372 בנושא: "קביעת תהליך ומנגנון לבחינת היבטי ביטחון לאומי בהשקעות זרות"1 ( לנוסח מלא של ההחלטה ר' נספח מס' 1.) ההחלטה על הקמת ועדת בחינה להשקעות זרות עומדת בשורה אחת עם קיומן של ועדות דומות במספר מדינות מערביות החברות הארגון ה-OECD וביניהן גרמניה, בריטניה, אוסטרליה וארה"ב,2 אם כי היא אינה עולה בקנה אחד עם המדיניות הכלכלית שמנהיג משרד האוצר מאז שנות ה-90 (השקת תוכנית החשיפה למשק הישראלי), מדיניות המאופיינת בפתיחות רבה בתחומי הסחר הבינלאומי וההשקעות הזרות....
זיהום מי הים – איך נמנע את האסון הבא
החל מיום רביעי 17 בפברואר 2021 נשטפו חופי ישראל בכמויות גדולות של זפת וזאת במהלך סערת חורף שפקדה את ישראל במשך שלושה ימים (16-18 פברואר 2021) . הזפת נשטפה מהים לאורך כל חופי ישראל מאשקלון בדרום ועד ראש הנקרה בצפון. ההערכות המשרד להגנת הסביבה הן כי מדובר על שפך נפט בהיקף של עשרות עד מאות טונות נפט. 'אירוע זפת' זה, שהוא כפי הנראה זיהום הים החמור ביותר בישראל גרם לנזק סביבתי חמור שהיקפו המלא עוד לא ידוע ושייקח שנים רבות לתקנו ....
משבר הקורונה וסקטור הספנות – לקחים והמלצות לישראל
משבר הקורונה הוא משבר כלכלי ייחודי שנגרם עקב 'שוק' חיצוני הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע. במרבית מדינות העולם נרשמו הפרעות ועיכובים ברמות שונות בתפקודה של השרשרת הלוגיסטית אולם ניתן לומר בהכללה כי השרשרת הלוגיסטית העולמית ובישראל הוכיחו עצמן כעמידות עד כה במשבר הנוכחי.....
שניים סינים עם נמל גדול
בעולם הרב קוטבי הנוצר עם עליית סין ורוסיה מול מדיניות של בדלנות אמריקאית נראה כי החיכוכים בין המעצמות הם כלכליים ומסחריים ומתבססים על הקשרים ומנופי ההשפעה שבין הכלכלה והטכנולוגיה ובין שליטה פוליטית....
_thumbnail.png)
הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2019/20
המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, משפט, אנרגייה וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי....
הערכה אסטרטגית ימית רבתי למדינת ישראל 2017/18
המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: )1 )ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, )2 ) תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, )3 )משפט, )4 )אנרגייה )5 )וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי....
הערכה אסטרטגית ימית רבתי למדינת ישראל 2018/19
המרכז הוקם בשנת 2016 על מנת לפתח ידע בין-תחומי בתחום האסטרטגיה הימית, במובן הרחב של המושג, בדגש על ישראל וסביבתה הימית: מזרח הים התיכון והים האדום. המרכז עוסק במחקר בחמשת תחומי הליבה הבאים: ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועת סחורות, אנשים ורעיונות, משפט, אנרגייה וסביבה. המרכז חותר להיות המרכז המוביל בישראל בתחומים אלו ולהרים תרומה משמעותית לשיח האסטרטגי הימי הבינלאומי....
היבטים גאו-אסטרטגים בתפעול הנמל 'הסיני' בחיפה
סקירת ההתפתחויות בשנים האחרונות בזירה הבינלאומית מרמזת כי המערכת הפוליטית העולמית מתקדמת לעברו של עולם דו-קוטבי שהדינמיקה של הכוחות הפוליטיים שבו תהיה דומה לזו של תקופת המלחמה הקרה. קווי ההפרדה המסתמנים בין הגושים מציבים את ארה"ב ובעלות בריתה בצד אחד, ומנגד את סין, רוסיה ואיראן....
היבטים אסטרטגיים עבור ישראל ובעלות בריתה מיוזמת 'החגורה והדרך' של ממשלת סין במזרח הים התיכון וים סוף
צוות משותף של מומחים מישראל ומארצות הברית התכנס באוניברסיטת חיפה בתאריכים 22–23 לאוגוסט 2018 במטרה לדון בנושא הביטחון הימי במזרח הים התיכון. עבודתו של הצוות שהתכנס היא חלק מפעילות המַ אֲ גָ ד (Consortium), שהוקם בשנת 2016 בין המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה לבין מכון האדסון (Hudson Institute) מארה"ב. זה היה בהמשך להתכנסויות של צוות משותף של מומחים בתחום הביטחון והאנרגייה שנערכו בשנת 2016 ,ואשר הובילו לדוח משותף שפורסם בספטמבר 2016 בנושא ביטחון ואנרגייה במזרח הים התיכון....
התפתחויות בשנה החולפת בתחום הקמת איים מלאכותיים ופלטפורמות צפות
מטרת פרק זה היא לתאר בקצרה את ההתפתחויות האחרונות בתחום האיים המלאכותיים בישראל והחידושים בנושא פלטפורמות צפות מהעולם....
היבטים לאומיים בהפעלת נמל פרטי בשטח מספנות ישראל
מספנות ישראל הוקמה בשנת 1959 כחברה ממשלתית לבניית ותיקון כלי שיט. בשיאה העסיקה החברה אלפי עובדים, אך נקלעה לקשיים והופרטה בשנת 1995 על ידי מכירת מניותיה והפיכתה לחברה פרטית. בשנת 2007 הוקמה באופן רשמי חברת נמל מספנות ישראל בע"מ כחברת-בת של מספנות ישראל בע"מ, וקיבלה את כתב ההסמכה כתאגיד מורשה למתן שירותי נמל. על נמל מספנות מוטלות מספר מגבלות במסגרת מסמך עקרונות מפברואר 2005 בחתימה משותפת של משרדי האוצר והתחבורה, ואלה קובעות כי: "... הכמות הכוללת של מטענים שישונעו בשטח החברה [חברת מספנות ישראל]... לא תעלה על האחוז הנקוב ... מכלל המטענים המשונעים בנמלי חיפה אשדוד ואילת ... לפי משקל המטען". החל משנת 2011 ואילך עומד 'האחוז הנקוב' על %5. ....
יוזמת דרך המשי הימית של סין
בשנת 2013 הכריזה ממשלת סין על תוכנית שאפתנית בשם 'דרך אחת חגורה אחת' (OBORי1), ובמהלך 2017 שונה שמה ליוזמת החגורה והדרך: Initiative Road & Belt: BRI . היוזמה כוללת שורה ארוכה של פרויקטים עצומים בתחום התשתיות והתחבורה בשני נתיבים בין אירופה וסין. הנתיב היבשתי (הדרך האחת) עובר דרך מדינות מרכז אסיה ומבוסס על הנתיב ההיסטורי של דרך המשי הכולל שישה מסדרונות לוגיסטיים. הנתיב הימי (החגורה הימית – דרך המשי הימית) עובר דרך ים סין, דרום מזרח אסיה, נמלי האוקיאנוס ההודי, מזרח אפריקה, ים סוף והים התיכון. עד היום נמנים במסגרת BRI כ-200 פרויקטים משותפים (הן בדרך היבשתית והן בדרך הימית) והיוזמה אמורה לכלול כ-64 מדינות....
מדיניות ארצות הברית במזרח הים התיכון
במועד פרסומה של ההערכה האסטרטגית הימית הקודמת (סוף 2016) היה כבר ברור כי ממשל אמריקני חדש אמור להתחיל את עבודתו בתחילת 2017 ,וכי הדבר עשוי לשנות את מדיניות החוץ של ארצות הברית, ובכלל זה גם את מדיניותה במזרח הים התיכון. הדוח המשותף לאוניברסיטת חיפה ומכון הדסון שהתפרסם בסתיו 2016 אף המליץ לממשל החדש על כמה נושאים הראויים לבחינה בכל הקשור למדיניות ארה"ב באזור מזרח הים התיכון.2...
הערכה אסטרטגית ימית רבתי לישראל 2016, דוח מלא
בתחילת שנת 2016 אישר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה את הקמתו של "מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית"1 מתוך כוונה שיעסוק במחקר בנושאים של ביטחון אזורי ומדיניות חוץ, תנועה של סחורות, אנשים, רעיונות, משפט, אנרגיה וסביבה. כל זאת תוך בחינת השפעתם על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל. ....
היבטים לאומיים בהפעלת נמל פרטי בשטח מספנות ישראל
נמל מספנות ישראל החל לפעול בשנת 2007 כאשר מוטלות עליו מספר מגבלות במסגרת מסמך עקרונות מפברואר 2005 בחתימה משותפת של משרדי האוצר והתחבורה )מסמך העקרונות מובא בנספח מס' 1 ,)המגבלות קובעות כי: "...הכמות הכוללת של מטענים שישונעו בשטח החברה [חברת מספנות ישראל]... לא יעלה על האחוז הנקוב... מכלל המטענים המשונעים בנמלי חיפה אשדוד ואילת... לפי משקל המטען"....
Publications
China and the Suez Canal—Politics, Economy, and Logistics
The relations between China and Egypt are good and open, based on common economic and political interests as well as a deep mutual cultural appreciation since both China and Egypt are part of the four great river civilizations of the ancient world (The four civilizations are China and the Yang Cha River, Egypt and the Nile River, the north- western region of the Indian subcontinent and the Ganges River, and Mesopotamia and the Euphrates and Tigres rivers.). Egypt, even during Mao Zedong’s rule in China (1949–1976), enjoyed Chinese support as part of China’s support for the bloc of non-identifying countries, including East African countries such as Sudan, and benefited from the development of China–Africa relations....
MARITIME STRATEGIC EVALUATION FOR ISRAEL 2020/21
This chapter surveys the main trade routes (both existing and planned) that connect between the Indian Ocean and the Mediterranean. It describes the main overland routes, the ports that they connect to and the political and economic challenges they involve....
The Incident of the Suez Canal Blockage by the Ever Given Container Ship – The Implications for the Region and for Israel
On March 23, 2021, the Ever Given container ship, which was passing northwards through the Suez Canal, ran aground on the banks of the Canal about ten km north of the Port of Suez. The Canal got blocked as a consequence, and shipping through the Canal was stopped in both directions for almost six days....
China’s Belt and Road Initiative: Contours, Implications, and Alternatives
This research paper is a product of the research collaboration between the Maritime Policy and Strategy Research Center, Haifa University (HMS), Israel, and the National Maritime Foundation, New Delhi, with the aim of providing policy recommendations to the respective governments of India and Israel.
Over the past few years, China’s Belt and Road Initiative (BRI) has generated substantial interest amongst various countries, irrespective of their individual approaches to sustainable growth in their national policies. There is either an increasing keenness to collaborate with China in this initiative or to maintain a guarded and cautious approach. Even the political analysts and policymakers, both admirers and critics, acknowledge that China’s rise and its impact on the world can no longe...
_thumbnail.png)
Review of the Israeli Government's Decision on Foreign Direct Investment screening against the background of China’s Belt and Road Initiative
On the 30th of October, 2019, the Ministerial Committee for National Security (the "Security Cabinet") passed decision 372/b on: "Determining a process and mechanism to examine national security aspects of foreign direct investment"1 (for the full version, see Appendix 1)....
Strategic Implications of China's "Belt and Road" Initiative in the Eastern Mediterranean and the Red Sea for Israel and its Allies
A joint US-Israeli team of experts convened at the University of Haifa on August 22- 23, 2018 with the goal of discussing maritime security in the Eastern Mediterranean. The team’s work is part of the activity of a consortium established in 2016 between the Maritime Policy & Strategy Research Center at the University of Haifa and the Hudson Institute which is located in the US. This was a follow-up to the discussions of a joint team of experts on security and energy issues which took place in 2016 and which produced a joint report published in September 2016 on security and energy in the Eastern Mediterranean....
Developments in the Construction of Artificial Islands and Floating Platforms during the Past Year
The goal of this chapter is to briefly describe the recent developments in artificial islands in Israel and the innovations in floating platforms....
China's Maritime Silk Road Initiative
In 2013, the government of China announced an ambitious project called "One Belt One Road" (OBOR), whose name was changed in 2017 to the "Belt and Road Initiative" (BRI). The initiative includes a large number of massive infrastructure and transportation projects along two routes between Europe and China. The land route (One Road) traverses the countries of Central Asia and is based on the historic Silk Road which includes six logistic corridors. The maritime route (the maritime belt – the maritime Silk Road) runs through China, Southeast Asia, Indian Ocean ports, East Africa, the Red Sea and the Mediterranean. At this point, the BRI framework includes about 200 joint projects (along both the land route and the sea route) and the initiative is intended to include about 64 countries....
US Policy in the Eastern Mediterranean
At the time of the previous Israeli Maritime Strategic Evaluation (end of 2016),1 it was already known that a new US administration would be taking over at the beginning of 2017 and it was thought that this would perhaps herald a change in US foreign policy, including its policy in the Eastern Mediterranean....